מאמר זה פורסם בעבר בשנת 2016.
פרשת "בֹּא" מתחילה בכך שהבורא אומר למשה "בֹּא אֶל פַּרְעֹה". מבחינה דקדוקית, כפי שמציינים הזוהר והמקובלים, הייתה המילה אמורה להיות "לֵךְ", כלומר "לך אל פרעה". אבל המילה "בֹּא" אמורה להביע שיש מקום גבוה יותר שבו נמצא פרעה ואליו חייב היה משה להגיע, או לומר לאן חייב משה ללכת כדי לטפל בכוח השליליות הזה שנקרא פרעה.
אם כן, מדוע משתמשת התורה במילה "בֹּא" במקום במילה "לֵךְ"?
בחיינו ישנם שני חלקים המיוצגים על ידי השם המפורש, שם הבורא בן ארבע האותיות: האותיות
י' ו-ה' מייצגות את הרמות הגבוהות יותר, והאותיות ו' ו-ה' מייצגות את הרמות הנמוכות יותר. ובעוד האותיות י' ו-ה', למשל, מייצגות את הזמנים בהם אנו נמצאים במימד הרוחני, העליון, כאשר אנו יוצרים את התקשורות שלנו, לומדים ומתפללים, הרי שלמעשה הרבה יותר קשה לשמור על חיבור אל האור כאשר אנו מעורבים בדברי הגשמיות של העולם הזה.
הסיבה לכך שיש עדיין כל כך הרבה חושך בחיינו, ובעולם בכלל, היא שאין אור החודר ממימד ה- ו' ה', החלק התחתון, בזמנים שבהם אנו עובדים ועסוקים בעולם הפיזי. ומכיוון שהאור אינו חודר אל החלק הזה של החיים, הגאולה עדיין לא התרחשה. זו הבנה חשובה מאוד שמלמדים המקובלים: הגאולה לא התרחשה לא מכיוון שאין מספיק אנשים שלומדים, מתפללים ועושים את העבודה הרוחנית, אלא מכיוון שאין מספיק אנשים שמעורבים בחלק התחתון של העולם הזה והחיים שלנו, המימד שנקרא ו' ה'. אין שם מספיק אור המוחדר אל המודעות ואל התקשורות.
החלק שעוצר הן את הגאולה האישית שלנו והן את הגאולה העולמית אינו העבודה הרוחנית; אלא החלק הפיזי של חיינו שאור הבורא אינו חודר אליו בצורה מספקת. לפני גמר התיקון, לפני שניתן יהיה להסיר את הכאב והסבל מן העולם שלנו, חייב להיות איחוד של ה- י' ה' עם ה- ו' ה', איחוד של הרוחני עם הפיזי. ואין פירושו של דבר שאנו חייבים לעשות יותר עבודה רוחנית, להתפלל וללמוד - למרות שזה תמיד חשוב - אלא שעלינו להחדיר את אור הבורא אל תוך מימד ה- ו' ה', מימד העבודה הפיזית וחלק של חיינו. רק אז יתקיים האיחוד של ה- י' ה' עם ה- ו' ה'.
המקובלים מסבירים, אם כן, שזה הסוד המסביר מדוע כתובה המילה "בֹּא" בתחילת הפרשה. כאשר מדבר הבורא אל משה ואומר "בֹּא אֶל פַּרְעֹה", הוא מתכוון לומר שיש להגיע אל הגשמיות של העולם הזה, אל האנשים שעובדים, שעושים את מעשי העולם הפיזי, מכיוון שחייבים להחדיר בתוך ה- ו' ה', החלק התחתון של חיינו, את ה- י' ה', הרמה הרוחנית. וכאשר יוכלו ה- י' ה' וה- ו' ה' להתאחד, תוכל הגאולה לבוא.
חשוב להיות מודעים לכך, מכיוון שאפילו אלו מאיתנו שעושים את עבודתנו הרוחנית אינם מחברים אותה מספיק אל ה- ו' ה', אל העבודה הגשמית של העולם הזה. כאשר אדם מחובר יותר אל האור כאשר הוא מתפלל או לומד מאשר כאשר הוא עובד, זה אומר שהוא מפריד את ה- י' ה' , העולם העליון, מה- ו' ה', העולם הפיזי. אבל הגאולה תוכל לבוא ותבוא רק כאשר ה- ו' ה' , המימד הפיזי של העולם הזה, יתעלה גם הוא.
מטרת החיים היא להחדיר מודעות מתמדת של אור הבורא אל תוך החלקים הפיזיים של חיינו, החלקים הפיזיים של העולם הזה. לכן, אנו חייבים להיות מודעים לחיבור שלנו אל הבורא כאשר אנו מעורבים בעולם הפיזי, ולהחדיר את האור והמודעות אל תוך הדברים הפיזיים שאנו עושים. זו הבנה חשובה להפליא, וזוהי הדרך היחידה לאחד את ה-י' ה' עם ה- ו' ה', ובכך להביא את הגאולה.
