פרשת "מִשְׁפָּטִים" מתחילה בכך שהבורא אומר למשה: "וְאֵלֶה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"[ספר שמות, פרק כ"א, פסוק א']. בספר הזוהר מסביר הרב שמעון בר יוחאי שכאן ביקש הבורא ממשה להסביר את כללי הגלגול, והוא מספר לנו שהוא מעורר את החברים, התלמידים ואפילו אותנו באומרו: "חברים, כאן הזמן לגלות כמה סודות נסתרים של גלגול" [הזוהר, כרך ח', עמוד ב', פסוק ב']. לאחר מכן נאמר שהבורא אומר למשה שמתן תורה על הר סיני לא ניתן להבנה ללא הבנה מעמיקה של גלגול הנשמות ושהוא חייב ללמד את בני ישראל את חוקי הגלגול. ולכן שבת "מִשְׁפָּטִים" היא השבת שבה ניתן לגלות את סודות גלגול הנשמות.
הרב שמעון בר יוחאי קורא לכל הנשמות מהעולמות העליונים לגלות את הסודות הללו, ומשה רוצה להיות חלק מהגילוי הזה, באומרו שכל אדם מתוקן נועד להיות בעל שליטה בעולמות העליונים ובעולמות התחתונים. אולם, למרבה הצער, אין זה המצב אצלנו, מכיוון שכאשר אדם כבר מכוסה בקליפות, כיסויים שליליים, בגלל מעשיו שהיו מעשים של "רצון לקבל לעצמו בלבד", כל פעולה שהוא עושה מתוך אנוכיות הופכת לעוד קליפה סביבו.
אנו, באמצעות פעולות בלתי פוסקות של הרצון לקבל לעצמנו בלבד, בונים סביב עצמנו שכבות כבדות יותר ויותר של קליפות, המורידות אותנו למטה; הן הסיבה לכך שאין לנו התלהבות או השראה כל הזמן, הן הסיבה לכך שאין אנו מבינים את כל מה שמתרחש סביבנו, פיזית ורוחנית. וכאן יש גילוי: הזוהר אומר שהסוד הוא שלא רק שיש לנו קליפות של הגלגול הנוכחי הזה, אלא שאנו גם סוחבים את הקליפות של גלגולים קודמים. משמעות הדבר היא שאם אנו מרגישים חסרי השראה, עצובים או בחוסר כלשהו, זה בגלל שהקליפות ממש מעכבות אותנו רוחנית... אבל הקליפות האלה אינן באות רק מהגלגול הזה; הן באות גם מגלגולים קודמים. לכן, אם נדחף את עצמנו לתת, נוכל לתקן לא רק את הקליפות מהגלגול הזה, אלא גם מגלגולים קודמים – זו הבנה רבת עוצמה ביותר!
ישנם זמנים שבהם אנחנו עומדים לעשות משהו שאנו יודעים שאסור לנו לעשות, אבל בכל זאת יש לנו רצון לעשות זאת; הרצון הזה נובע מקליפות של הגלגול הזה, וייתכן שאפילו מקליפות של גלגול קודם. לכן, אם אנחנו נופלים, אין אנו רק מזיקים לעצמנו בגלגול הזה, אלא גם מחמיצים תיקון של הגלגול האחרון או גלגולים רבים נוספים אחרים. מַדוּעַ? כי הבורא מכין לנו כל יום מצבים שיש בהם הזדמנות לעשות תיקון שאנו חייבים לעשות- ולאו דווקא רק תיקון של מעשים מהגלגול הזה, אלא גם של גלגולים אחרים. זה, אם כן, עוזר לנו להתחיל להבין את האחריות שיש לנו כלפי הנשמה שלנו בכל פעולה שאנו עושים, כל הזמן.
חלק מהסוד שמגלה לנו משה בשבת "מִשְׁפָּטִים" הוא שהקליפות הללו שמפרידות בינינו ומושכות אותנו למטה אינן באות רק מהגלגול הזה; זה נותן לנו ראייה והבנה אמיתיות לגבי חיינו היום, כפי שהם מתייחסים לכל מה שעבר על הנשמה שלנו עד עכשיו. אנו מבינים שבכל פעולה חיובית שאנחנו עושים, וגם בכל פעולה שלילית שאנחנו עוצרים את עצמנו מלעשות, אנו מתקנים לא רק את הגלגול הזה, אלא גם את הגלגולים הקודמים. זוהי דרך רבת עוצמה להתחיל לראות את העבודה הרוחנית שלנו, העבודה הפיזית שלנו ואת מערכות היחסים שלנו. ואם נבקש זאת, בשבת "מִשְׁפָּטִים" נוכל לקבל את הכוח והאור לתפוס בכל יום את ההזדמנויות כדי לתקן את מה שאנו חייבים לתקן; כאשר אנו מרימים את הקליפות הכבדות הללו, אנו מתחילים לזכות בקשר חדש וישיר עם אור הבורא.
מאמר זה פורסם בעבר בשנת 2015.
