פרשת "תְּרוּמָה" עוסקת בבנייה הפיזית של המשכן על ידי בני ישראל במדבר. לאחר שהסביר להם הבורא מה עליהם לעשות, הוא אומר: "כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ." [ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק ט']. זאת מכיוון שאנו יודעים שמשה קיבל לא רק את המילים, אלא גם את החזון של האופן שבו המשכן אמור להיראות, את הדרך שבה הוא חייב להיבנות, מידותיו המדויקות, וכל המידות של הכלים שישימו בתוכו וישתמשו בהם.
הבורא אומר, "אני נותן לכם הנחיות מדויקות. אל תחרגו מהן". ואז מוסיף הבורא את ההנחיה הזו למשה: "ועליך לוודא שתמשיך לעשות זאת". אם כן, תחילה אומר הבורא למשה "בנה את המשכן בדיוק כפי שאני מראה לך. בנה את המידות המדויקות שאני מראה לך", ואז הוא אומר לו, "עליך לוודא גם שאם אי פעם תבנה מקום משכן עבורי, עליך לעשות זאת בדיוק על פי ההוראות האלה". הפרשנים מסבירים שהבורא מדבר כאן על בית המקדש הראשון ובית המקדש השני שנבנו, ובסופו של דבר גם על בית המקדש השלישי. אם כן, יש כאן צו מאוד ישיר, מאוד ברור שהבורא מצווה על משה. בנה את המשכן על פי ההוראות הללו, וודא שלנצח נצחים, אם אי פעם תבנה משהו כזה שוב, תשתמש בדיוק באותן המידות.
אבל זה לא התרחש. כאשר קיבל שלמה המלך מהבורא את המסר לבנות את בית המקדש, הוא לא בנה אותו בהתאם למידות שהבורא נתן למשה כדי לבנות את המשכן. אם כן, או שהבורא לא התכוון למה שאמר, או ששלמה המלך לא עשה מה שהבורא ציווה. מדוע שינה המלך שלמה את המידות כשבנה את בית המקדש?
כאשר מדובר על בניין המשכן ב פרשת "תְּרוּמָה", נכון שהוא נבנה בעולם הפיזי. אבל המטרה של המשכן, כפי שאנו יודעים, לא הייתה המבנה הפיזי שנוצר; הוא היה רק ראי של מציאות רוחנית.
הרב אשלג משתמש במונח "שפת הענפים", שפירושו שכל מה שקיים בעולם הפיזי קיים גם בצורה אחרת, לא פיזית, צורה רוחנית, בעולמות העליונים. וכאשר אנו משתמשים במילים, אפילו במילה כמו "אור", כמובן שאין אנו מתכוונים לאור הפיזי, אנו מתכוונים לאור הרוחני. אבל יש קשר בין הענפים לשורש, שהוא המהות הרוחנית. אם כן, כשאנו מדברים על הבניין הפיזי של המשכן, הבורא נותן למעשה לבני ישראל לא תוכנית אב של מה שהם אמורים לבנות כדי לשכון בו בעולם הפיזי, אלא תוכנית האב של האופן שבו הוא נראה בעולם העליון. ואז, אם תתרגמו זאת לצורה פיזית, זו הצורה שילבש המקדש במימד הפיזי.
למשל, הגוף הפיזי הוא תרגום פיזי של ישות רוחנית של אור הבורא. מדוע יש לנו עשר אצבעות בידינו ושתי זרועות? כל זה הוא תרגום של ישות רוחנית שקיימת. ואם הייתה לנו היכולת להבין את החיבור בין הרוחני והפיזי, היינו יכולים לבנות ולומר: "בסדר, זוהי הדרך שבה אדם חייב להיות." במקרה הזה, הבורא אומר שזוהי הדרך שבה עובד העולם הרוחני בעולמות העליונים, "ואני רוצה שתבנו תרגום פיזי של זה בעולם הזה." המשכן לא היה בניין שרירותי אלא תרגום פיזי של העולם הרוחני.
כאשר עלה משה אל הר סיני כדי להביא את אור חיי הנצח אל העולם הזה, הוא היה מחובר - לא באמצעות עיניו, כי אם באמצעות נשמתו - למסגרת הרוחנית. ואז כאשר ירד למטה אל העולם הזה, הבורא בא אליו ואמר: "האם אתה זוכר מה ראית, למה היית מחובר? קח את המציאות הרוחנית שחווית למעלה בהר ותרגם אותה לצורה פיזית." מפני שיש התאמה, ולכן, יכולת, בתוך הצורה הפיזית הזו להתחבר אל הצורה הרוחנית, אבל למרבה הצער רוב האנשים עדיין נמצאים במציאות הפיסית, ולכן הם זקוקים לדרך אל הרוחני.
המשכן היה התרגום הפיזי של המציאות הרוחנית, וכאשר האנשים היו נכנסים אל המבנה הפיזי שלו, הם כבר היו מתחילים להיות מחוברים במהותם אל המקור האמיתי שלו.
ולכן, המשכן שבנה משה היה מבוסס על הנבואה, או על החזון, שהיה למשה במציאות הרוחנית כפי שהייתה קיימת כאשר עלה על הר סיני. אם כן, עכשיו המציאות הרוחנית משתנה, מפני שבני ישראל בנקודה הזו במדבר היו ברמה רוחנית מסוימת, ומשה היה ברמה רוחנית מסוימת. ולכן, החיבור שהיה למשה והדרך שבה העולם הרוחני תוכנן עבורו ועבור בני ישראל באותו זמן היה מיוחד להם. זה מה שהוא ראה ולכן זה מה שהוא תרגם.
ואנו יודעים ששני נביאים לעולם לא יתנבאו באותו אופן. מדוע? מכיוון שאנשים משתנים, ודורות משתנים. ואנו מדברים על כך הרבה, אבל זה חשוב. זה למעשה מה שמבדיל בין חכמת הקבלה ובין תורות רוחניות אחרות ותהליכים דתיים אחרים. אנו יודעים שהעבודה הרוחנית, ואפילו החכמה הרוחנית, חייבות להשתנות בהתאם למקום בו נמצאים האנשים. אם הייתם מנסים לתת לאנשים היום את התהליך שעברו בני ישראל במדבר, זה לא היה מתאים, מפני שהנשמות נמצאות במקום אחר ובאות ממקום אחר.
לכן, זו התגלות מופלאה שכאשר הבורא אמר למשה, זוהי הדרך שבה תבנה, וזו הדרך שבה תעשה זאת לדורות, הבורא התכוון לכך שאתה חייב לבנות את המשכן לא על בסיס המידות הפיזיות שהבורא נותן עכשיו. איך תגיע אל המידות הפיזיות האלה? למשה היה חזון רוחני. הוא ראה את האופן שבו העולם הרוחני מסודר ממש עכשיו. הוא ראה את האופן שבו נשמות העולם חייבות לקיים יחסי גומלין עם העולם הרוחני הזה, והיה עליו לתרגם זאת למבנה פיזי. לכן, המלך שלמה, או מי שיהיה בדורות הבאים, יבנה מקום משכן לאנשים שיוכלו להיכנס אליו, ובאמצעותו להתעלות ולהתחבר אל העולם העליון, וגם לו חייב להיות חזון של מה שקיים באופן רוחני באותו זמן, ולבנות מקום פיזי בהתאם לכך.
אדם אינו חייב לבנות בהתאם למבנה ולמידות הפיזיות שבהן השתמשו כאשר בנו את המשכן; אלא, כאשר אתם בונים, אתם חייבים שיהיה לכם החזון, הראיה, של מה שמתרחש בעולם העליון וראיית הנשמות שקיימות בעולם הזה, ואז לבנות מבנה שמתאים למציאות הרוחנית של הנשמות שקיימות בעולם באותו זמן. לכן, כמובן, המידות חייבות להשתנות, מפני שיחסי הגומלין הרוחניים של העולמות העליונים והנשמות החדשות שבעולם הזה משתנים כל הזמן. ואתם חייבים להיות מסוגלים לתרגם את החוויה הרוחנית כפי שהיא קיימת באותו דור, באותו זמן, עבור הנשמות שבאות להתחבר.
עבור משה ובני ישראל, המידות האלה היו המידות הנכונות, מכיוון שזה היה התרגום של העולם הרוחני שהיה קיים אז. בכל דור, אנו חייבים להבין שלא מדובר על מבנה של משכן, אלא מדובר על העבודה הרוחנית. ולכן אנו חייבים להבין שהעבודה הרוחנית כיום שונה מאשר הייתה בזמנו של משה ובזמנו של המלך שלמה. לכל דור יש עבודה רוחנית שונה ולכל אדם יש עבודה רוחנית שונה. אנו מדברים על כך, אבל הסיבה מדוע כל כך מסוכן לעשות את העבודה הרוחנית באותו אופן כל הזמן היא מכיוון שהעבודה הרוחנית שעשינו אתמול הייתה נכונה לאתמול. אבל היום העבודה הרוחנית השתנתה. הנשמה שלנו השתנתה. אם נעשה היום אותו דבר באותו אופן עם אותה מודעות כפי שעשינו אתמול, לא נתחבר אל המקום הנכון.
אם המלך שלמה היה בונה את המשכן על בסיס אותן המידות שעל פיהן נבנה המשכן במדבר, הוא לא היה עובד. זה היה תרגום שגוי. זו הייתה התגלות פיזית מוטעית של העולם הרוחני, מפני שהמימד הרוחני, הנשמות, ויחסי הגומלין שלהן בזמנו של המלך שלמה היו שונות מאשר היו בזמנו של משה. הבורא אומר לנו שאנו חייבים להיות זהירים בעבודה הרוחנית שלנו, לא רק בבניית המשכן או בבניית בית המקדש. כל דבר חייב להיות התרגום המדויק של מה שקיים ממש עכשיו. אם היינו עושים אותו דבר, אפילו יום אחר יום, זה לא היה עובד. מפני שהמציאות הרוחנית של העולמות העליונים משתנה, והמציאות הרוחנית של הנשמה שלנו משתנה. אם נעשה יום אחר יום אותו דבר, נהיה במקום הלא נכון.
מאמר זה פורסם בעבר בשנת 2017.
