מאמר זה פורסם בעבר בשנת 2017.
רב מנחם מנדל מויטבסק מדבר על התחלת פרשת "מִקֵּץ" המתרחשת בחנוכה. כאשר אנו מדברים על ודאות אמיתית, אנו מדברים על הזמנים שבהם אנו נמצאים במצב הנמוך ביותר שלנו, ועם זאת עדיין מסוגלים לעורר ודאות בכך שלא רק שאור הבורא תומך בנו ונצא מהמצב שבו אנו נמצאים, אלא גם, וחשוב מזה, שאור הבורא מעורב למעשה בתוך החושך שאנו חווים.
יש שני סוגים של ודאות. סוג אחד הוא כאשר אנו אומרים, "אני במצב נורא, אני בחושך עכשיו, אבל יש לי ודאות שאור הבורא יעזור לי ויוציא אותי מהמצב הזה." והשני הוא רמה עמוקה וחשובה יותר, כאשר אנו אומרים, "אור הבורא מעורב בזה, וזה בדיוק מה שהבורא הכין בשבילי. לכן, כרגע זה המצב המושלם עבורי, ואור הבורא ישנה אותו עבורי."
חג החנוכה, הנחגג במהלך פרשת "מִקֵּץ", מייצג את "האור הגנוז". אור החנוכה מאפשר לנו לראות את האור לא רק כאשר העזרה מגיעה, אלא גם את האור שנמצא בתוך החושך. אם כן, מדוע הוא נקרא "האור הגנוז"? מכיוון שזה אור שנחווה ברגע של גניזה, של הסתרה, כלומר כאשר האדם חווה חושך, הוא מסוגל להיות במודעות ש"זה אור הבורא בשלמותו." אבל אנו יודעים כמה קשה הדבר הזה לעשותו; קשה להיות במקום של חושך ולומר: "יש לי ודאות שאור הבורא יוציא אותי מזה וישנה את המצב."
סוד "האור הגנוז" טמון בכך שיש בו היכולת להביא את האדם למצב שבו אפילו בחושך הגדול ביותר הוא יכול לומר, "זה אור הבורא, והוא ישתנה באמצעות אור הבורא. והחוויה הזו, ממש עכשיו, היא המצב המושלם; החוויה הזו, ממש עכשיו, היא עצמה אור הבורא." מדוע? מכיוון שאנו יודעים ששום שליליות אינה מגיעה מאור הבורא.
אם כן, בחנוכה, אנו רוצים לבקש להיות בוודאות ולהיות מחוברים אל "האור הגנוז". חיבור לאור הגנוז פירושו להיות במצב שנחווה כחושך מוחלט, אבל יש בנו הכוח והוודאות לומר: "זה האור." זה המקום שבו במקום לומר "יש לי ודאות שאור הבורא יוציא אותי מזה", אנו אומרים, "זה האור, זה האור הגנוז". ולמרות שהמוח שלנו אומר לנו שאין במצב הזה שום דבר טוב וזה רק חושך, אנו מבינים שיש סיבה לכך שאנו נמצאים שם. לכן, המודעות חייבת להיות שאנו חווים זאת כחושך מפני שאין לנו חיבור אל "האור הגנוז", אל חכמת אור הבורא.
הרב ברנדוויין אומר לנו ששמן מייצג חכמה, וזו הסיבה לכך שאנו מאירים את חג החנוכה באמצעות שמן. חוסר ודאות בא כתוצאה מכך שאנו חסרים את חכמת הבורא. אם הייתה לנו חכמת הבורא, היינו רואים שמה שנחווה כחושך גמור בלי שום מטרה חיובית, הוא למעשה אור מושלם. חג החנוכה פירושו היכולת לומר, אפילו בתוך החושך, "זה אור", ואפילו בתוך החושך להיות מסוגלים להתחבר אל האור בדרך כלשהיא. למרות שהמוח שלנו אומר לנו שאין כאן שום דבר חיובי, אנו עדיין מעוררים את הוודאות שכל זה בא מן הבורא, שזה "האור הגנוז", ולכן יש לנו ודאות שזה אור הבורא.
כשיש לנו אפילו בתוך החושך הגדול ביותר את כוח המודעות לדעת שזה אור, ושהחושך הוא טוב מוחלט, אנו לוקחים את המקום הנמוך ביותר של החושך, הנקרא מלכות, ומעלים אותו אל עולם החכמה, מכיוון שאנו אומרים, "אולי אין לי עכשיו המודעות לדעת מדוע זה נחווה כחושך, אבל אני יודע/ת שבממד החכמה, חכמת אור הבורא, זה אך ורק אור." ובאמצעות הכוח של המודעות הזו אנו אומרים, "החושך הזה אינו חושך, ואני יודע/ת בוודאות מוחלטת שזה אור; ולכן, אני מעלה אותו אל ממד של חכמה." זוהי מהות חג החנוכה, וזו הסיבה לכך שחג החנוכה מגיע בסוף החודש, שמייצג את הזמן שבו קיים החושך הגדול ביותר. ניתנת לנו מתנת החנוכה, היכולת להעלות את החושך אל האור, להעלות את ספירת מלכות אל ספירת חכמה.
כולנו יודעים זאת ברמה מסוימת, אבל אין לנו הכוח לעשות זאת. ייתכן שיש לנו הכוח לומר, לפני שזה מתרחש, "אני יודע/ת שזה מה שאני חייב/ת לעשות", אבל כאשר אנו בחושך ובמצב הנמוך הזה, אין לנו הכוח הזה, ולכן אנו מקבלים את חג החנוכה. ואנו רוצים לבקש בחג החנוכה שהבורא ייתן לנו את הכוח, לא את הוודאות ללכת מהחושך אל האור, אלא את הכוח לדעת כשאנו בתוך החושך שזה למעשה אור מוחלט.
שוב, סוד "האור הגנוז" אינו שהחושך יהפוך לאור, אלא שהחושך עצמו הוא אור גדול. כאשר אנו מסוגלים לדעת זאת, אז אנו מסוגלים לשנות אותו. כאשר אנו במצב של חושך והמוח שלנו אומר לנו, "אין כאן שום דבר טוב. אין שום סיבה חיובית למה שמתרחש", ואנו בכל זאת אומרים, "לא, אני יודע/ת שזה בא מאור הבורא. אני יודעת, בלי שום צל של ספק, שזה מלא באור," אז אנו מעלים את ספירת מלכות אל ספירת חכמה, מעלים את החושך למצב של אור. ואז זה כבר לא האור הגנוז; זה הופך לאור הגלוי.
אין לנו הכוח לעשות את העבודה הזו בעצמנו, וזו הסיבה לכך שאנו מקבלים את מתנת חג החנוכה, וזה מה שאנו רוצים לבקש בחג החנוכה. אור החנוכה הוא "האור הגנוז". הוא היכולת לדעת, כאשר אנו בתוך מצב והמוח שלנו אומר לנו, "זה רק חושך, אין כאן שום מטרה חיובית", לדעת שכל זה בא אך ורק מאור הבורא, ולכן זה אור שלם. כדי שתהיה לנו היכולת לעשות זאת, אנו זקוקים לעזרת נס החנוכה. זה מה שאנו מבקשים כאשר אנו יושבים לאור נרות החנוכה; אנו מבקשים את אור הבורא, "תן לנו את הכוח, גם ברגעים הגדולים יותר וגם ברגעים הקשים יותר של חושך מוחלט, להיות מסוגלים לעורר את הוודאות שזה אך ורק אור." מכיוון שאז אנו יודעים מה מתרחש. אם אנו מסוגלים לעשות זאת, אז אנו מעלים את ספירת מלכות אל ספירת חכמה, שהיא מהות אור החנוכה. זו הסיבה לכך שאנו משתמשים בשמן, מכיוון ששמן מייצג חכמה, ואז כל המתרחש משתנה מאור גנוז לאור גלוי.
כאשר אנו אומרים בפרשת "מִקֵּץ" שיוסף הגיע למצב של שליטה על כל מצרים ועל כל העולם, פירוש הדבר הוא שהוא הגיע לידי שליטה על כל כוחות השליליות. מדוע? מכיוון שהיה לו הכוח, אפילו במקום החשוך ביותר, כאשר היה בכלא, לדעת שעם ודאות, "זוהי שלמות האור, והבורא יעזור לי ואצא מהכלא." לכן הוא נעשה השליט על כל כוחות החושך. אנו, כמובן, לא ברמה של יוסף, ולכן אנו מקבלים את חג החנוכה. ובחנוכה, אנו יכולים לבקש מהבורא לתת לנו את כוח המודעות, ברגעים של חושך שאין בהם שום הגיון, לדעת שהרגעים האלה באים ישירות מאור הבורא, ולכן, תהיה לנו היכולת לדעת שזה אור שלם, וכך לקבל את היכולת לשנות הכל.
זה התהליך שעבר יוסף; כאשר הגיע למצב שבו הבין שהמצב שהוא נמצא בו הוא אור מוחלט, אז היה מסוגל לשנות אותו. ובאמצעות פרשת "מִקֵּץ", ובחג החנוכה, גם אנו יכולים לבקש מהבורא לתת לנו את הכוח, ברגעים שבהם אין שום הגיון ובזמנים של חושך מוחלט, להיות מסוגלים לראות אותם כאור שלם ומוחלט.
