מאמר זה פורסם בעבר בשנת 2017.
בתקופה זו של השנה, כאשר מזג האויר קר והימים קצרים, אני חושבת על כל הזרעים הטמונים עמוק באדמה. אני חושבת על היופי שמגיע באביב, למרות שעכשיו, כשהעלים מתים, נראה שלחיים אין צבע כלל. אני חושבת על כל החיים שעדיין מחכים לבוא.
כך החיים עובדים. יש מחזוריות בעונות, וכך גם בחיינו. ולוואי ויכולתי לומר שבחיינו לא יהיו לנו חורפים – אבל יהיו לנו. ולוואי ויכולתי להבטיח חיים ללא אתגרים, אבל איני יכולה להבטיח זאת. בחיים יש אתגרים. המפתח להתגברות על הרגעים הללו הוא לראות את מהותם האמיתית – הזדמנויות ללמוד, לגדול ולהתקרב סנטימטר אחד לקראת המילוי.
בפרשת השבוע הזה מוצא יוסף את עצמו בתקופה קשה. קשה הרבה יותר מאשר רובנו נמצא בה את עצמנו. אחיו של יוסף מנסים להרוג אותו. כאשר זה אינו מצליח, הם זורקים אותו לבור. ואז הם מוכרים אותו להיות עבד לזרים בארץ זרה שבה הוא מוצא את עצמו בבית הכלא על פשע שלא ביצע. לא קל במיוחד, נכון, חברים? סביר להניח שסוג כזה של אירועים לא יתרחש בחיינו, אבל בטוח שנמצא את עצמנו ברגעים חשוכים במהלך חיינו. רגעים שבהם אנו עלולים לשאול, "מדוע זה מתרחש בחיי, הבורא?" רגעים שבהם נרצה אולי לומר "הי, אני אדם טוב. תראה את כל הדברים הטובים שעשיתי. נתתי כסף כשיכולתי. עזרתי לכמה חברים כאשר הם נזקקו לי. איני גונב/ת. לא הרגתי אף אחד. מדוע זה מתרחש בחיי?"
כאשר אנו מגלים שהחיים זרקו לעברנו אתגרים קשים והדברים נעשים קשים, בואו ננסה לשים את עצמנו במקום שבו נוכל להעריך ולקבל שכל המתרחש נעשה לטובתנו בלבד, אפילו אם אין אנו יכולים לראות ולהבין זאת עכשיו. מקום שבו נבטח בבורא ובחכמת היקום.
יוסף שמר על ודאות בכך שכל מה שהוא חווה בא מהאור, ומסיבה טובה. בנוסף, הוא ידע שמה שהוא חווה היה אפילו הכרחי. אם יוסף לא היה נמכר למצרים, הטיהור הרוחני של בני ישראל לא היה יכול להתרחש. בזכות רמת המודעות הזו, הפך יוסף כל סכנה לברכה. רובכם יודעים כיצד הסיפור מסתיים. יוסף נעשה למושל על כל ארץ מצרים ולאיש עשיר מאוד.
גם אנו יכולים לנסוק לגבהים הללו. בתוך כולנו שוכן כוחו של יוסף, ואנו מסוגלים לגשת אליו בעזרת הידיעה שיש טוב בכל קושי שאנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עמו. פעמים רבות, בזכות שינוי קל של נקודת הראות שלנו, אנו יכולים להעריך ולקבל שכל אתגר הוא רגע חיוני וצעד הכרחי לקראת המקום הבא אליו אנו הולכים. כל אחת ואחד מאתנו, אני מקווה, יכולים להתבונן אחור אל חיינו ולראות כיצד חלק מהחוויות הקשות ביותר שלנו הולידו חלק מהברכות הגדולות ביותר שלנו. אני בטוחה שנוכל אפילו לומר שאנו אסירי תודה על כך שתפילותינו אותו זמן לא נענו.
השבוע הזה, התבוננו באור שבתוך החושך. מצאו את היהלום הגלמי שבתוך האפר. קחו רגע להעריך את יופיים של נופי החורף הלבנים-כסופים. היו מוכנים לראות שהזרע יכול לגדול אך ורק בתוך האדמה הקשה, החשוכה. העניקו לעצמכם את האהבה העצמית כדי שתוכלו לראות שכל המתרחש בחייכם כרגע הוא לטובתכם בלבד. כל מכשול שתתמודדו עמו הוא חלק מהדרך הטובה ביותר שבה הטוב ביותר מפלס את דרכו אליכם. אהבו את הבורא כדי שתוכלו לבטוח בתהליך חילופי העונות ובמחזוריות החיים. מכיוון שאחרי הלילה בא היום, בדיוק כפי שאחרי החורף בא האביב.
וזכרו, מה שיעזור לכם להישאר חזקים בתוך הזמנים הקשים שלכם הוא לעזור לאחרים בזמנים הקשים שלהם. היו שם עבור חבר כאשר הוא זקוק לתמיכתכם. צלצלו אליו כדי לראות מה שלומו ואיך הוא מתמודד. תנו לו חיבוק. אפשרו לאנשים לדעת שאתם שם בשבילם. היו האישה, האחות, החברה, החבר, האב, האח הטובים ביותר שאתם יכולים להיות. אני יודעת שאתם יכולים לעשות זאת. הידיעה שאנו לא לבד היא לפעמים כל מה שאנו זקוקים לו כדי לעבור את החורף עד שהפרחים הנפלאים של האביב יפרחו שוב.